6a עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן פּוֹטֵר הוּא אָדָם אֶת טִבְלוֹ בִּסְאָה אַחַת שֶׁל טֵבֵל. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מֵבִיא סְאָה אַחַת שֶׁל טֵבֵל וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ שֵׁנִי וּפוֹדֶה אוֹתָהּ וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. נְחַת עוּלָּא לְתַמָּן וְאָֽמְרָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְחָֽבְרוּן עֲלוֹי. הָתִיב רַב שֵׁשֶׁת וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת שֶׁל טֵבֵל. וְתַנִּי עֲלָהּ נוֹטֵל מִן הַשְׁנִייָה שְׁנֵי תְּאֵינִים וּשְׁנֵי עִישּׂוּרִין וְעִישּׂוּרִין שֶׁל עִישּׂוּר. וְיִטּוֹל שְׁתֵּי תְּאֵינִים וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן שֵׁנִי וְיִפְדֶּה וְיַחְזוֹר וְיַעֲשֵׂם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא וְאֵין שֵׁנִי שֶׁבְּרִאשׁוֹנָה טָבוּל לְרִאשׁוֹן שֶׁבִּשְׁנִייָה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה תַּמָּן כְּדֵי שֶׁהוּא טוֹבֵל לָרִאשׁוֹן וְלַשֵּׁנִי. בְּרַם הָכָא שֵׁנִי שֶׁנִּיתְקַן מַחְמַת רִאשׁוֹן אַתְּ חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ רִאשׁוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פוטר הוא אדם את טבלו. מן המעשרות בסאה אחת של טבל וכלומר במה שמתקן למע''ש יכול הוא לתקן גם להראשון או לתרו''מ כדמפרש ואזיל ולאו דוקא נקט סאה אלא הכל לפי מה שהוא אם סאה או אם יותר וחד מגווני נקט:
ועושה אותו שני. אם כך הוא השיעור של מע''ש ואם יותר יותר ופודה אותה הסאה והרי הוא טבל כמו שהיה וחוזר ועושה אותה תרומת מעשר למקום אחר וה''ה שיכול לעשות אותה למעשר ראשון אחר הפדייה שהרי יכול לקבוע להשני אף קודם להראשון כדלעיל אלא אורחא דמילתא נקט שבתחלה קובעין ומפרישין להראשון ואח''כ להשני ותרומת מעשר הוא אח''כ שמפרישו מן הראשון והלכך נקט שיכול לעשות מן השני כשפודהו לתרומת מעשר:
למקום אחר. למעשר הראשון שהפריש או לאיזה ראשון במקום אחר:
וחברון עלוי. חיברו עליו רבנן דבבל והקשו על זה כדהתיב רב ששת:
והא מתניתא דלקמן (בפ''ז) פליגא דתנינן היו לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשרות של כלכלה זו יהיו קבועים בזו הראשונה מעושרת ומפריש מן השניה המעשרות של שתיהן של זו בזו ושל זו בזו ג''כ הראשונה מעושרת אבל לא השנייה לפי שמיד שאמר של זו בזו נתקנה הראשונה ואין מפרישין ממנה שהיא פטורה עלי השניה שהיא חייבת שאין מפרישין מן הפטור על החיוב והלכך צריך שיפריש המעשרות מן השניה על שתיהן:
ותני עלה. בתוספתא (פ''ח) ומפרש כיצד יעשה נוטל מן השניה שני תאנים והן לתרומה ושני עישורין שני מיני מעשרות ועל שתיהן:
ועישורו של עישור. והוא לתרומת מעשר:
ויטול. כלומר ואי ס''ד כדקאמרת דיכול לפדות השני ולעשות אותו תרומת מעשר קשיא דהכא נמי למה ליה כולי האי ויטול שתי תאנים ויעשה אותן שני ושתי תאנים לאו דוקא אלא כלומר לפי החשבון שמגיע להשני יטול ויעשה מע''ש ויפדם ויחזור ויעשם לתרומת מעשר ואמאי צריך להפריש כל כך מכלכלה אחת לשתיהן:
א''ר מנא ואין שני שבראשונה טבול לראשון שבשניה בתמיה. כלומר דשאני התם דהא לאחר שהפריש ממנה להשני שבשביל הראשונה אכתי טבול הוא לראשון שבשניה שהרי צריך להפריש מכלכלה השניה לראשון ולשני שבשביל הראשונה וכן לראשון ולשני שבשביל שנייה עצמה וא''כ אחר שהפריש השני בשביל הראשונה אינו יכול לעשותו לתרומת מעשר ואף לאחר פדייה שהרי צריך להפריש עוד להראשון בשביל השניה והלכך מפריש מהשניה לשתיהן וכסדר להראשון ושני בשביל הראשונה ואח''כ לראשון ושני בשביל השניה ואח''כ לתרומת מעשר מעישורן של המעשר ראשון:
א''ר חנניה וכו'. שינויא אחרינא דתמן יש כדי שהוא טובל לראשון ושני כלומר שהרי לא הופרש ממנה כלום ושתי הכלכלות של טבל הן וצריך להפריש ממנה מה שהוא טבול להראשון ולהשני ולתרומת מעשר בשביל שתיהן אבל הכא בהא דעולא בשם ר' יוחנן מיירי שכבר הפריש הראשון ועכשיו מפריש להשני והלכך השני שנתקן מחמת הראשון וכלומר שהופרש אחר שכבר ניתקן מחמת הראשון אתה חוזר ועושה אותו ראשון והיינו לתרומת מעשר שצריך להפרישו מן הראשון:
שֶׁמֶן שֶהַגִּירְדִּי סָךְ בְּאֶצְבְּעוֹתֵיו חַייָב בִּדְמַאי. וְשֶׁהַסּוֹרֵק נוֹתֵן בַּצֶּמֶר פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. מַה בֵּין זֶה לָזֶה. זֶה עַל גַּב גּוּפוֹ בָטֵל. וְזֶה עַל גַּב צֶמֶר הוּא בָטֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זה על גב גופו בטל. כלומר שגופו נהנה ממנו שנבלע בגופו והלכך חייב בדמאי דסיכה כשתיה היא אבל זה שהסורק נותן בצמר על גב צמר הוא בטל ונבלע בו והוי כשמן לסוך בו את הכלים ופטור מן הדמאי:
הדרן עלך הקלין שבדמאי
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source